"דיסטופיה פמיניסטית - יחסית לגילך" - הוא ספוקן וורד שכתבתי בחרדת המי־טו. זה לא שיר ולא שירה. הביט הפנימי שלו הוא דֹפֶק המחשבות בקצב ההליכה שלי, כשאני מדברת לעצמי. אני עדיין מחפשת את הדרך לנסח את העצבים שלי, ובינתיים מתבצרת היטב בין השורות והתהומות, משחררת את הבעד־ונגד, ואת ההסתייגויות שלי מטון השיח הפמיניסטי הפוסט־מודרניסטי, משיח הזהויות, ומההתבצרות בזהותנות כנקודת מוצא סמכותנית לרעיונות. אז התחלתי (כמעט) מבראשית, סו טו ספיק, מסוגיות תלמודיות מפוקפקות, כי אתם יודעים איך זה בתלמוד, ככה, בין חכמים, הכול תמיד עומד שם על שלושה דברים, ואם אשה נאה מרחיבה דעתו של אדם - ודירה וכלים - אז גם אני רוצה בחורים חתיכים ונאים -ודירה כמובן, וכלים - שירחיבו את דעתי, בזמן שאני מחדשת הלכה בדורי, ובחסות תורה והלכה, מרחיבה דעת על מיטה מוצעת בעיר זרה. ואם דוד המלך הלך על הבתולה הכי יפה בממלכה, אבישג, אז גם אני רוצה בחורים צעירים ונאים כמו מלך זילברשלג (אבל מעדיפה את ג'ייק ג'ילנהאל). אם תרצו, זוהי מחאה נגד עצמי. להלן הספוקן־וורד המלא להאזנה:
ואלה סוגיות המקור שבהשראתם כתבתי את הדיסטופיה, ושעליהם הרחבתי והוספתי עצבים והסתייגויות, וחידשתי הלכות מבית מדרשי שלי:
"רבי אילעאי אומר: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו – ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתעטף שחורים, ויעשה מה שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא" (מועד קטן יז ע"א).
:רבי אבא אמר, זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים". (שבת כה ב)
"שלשה מרחיבין דעתו של אדם אלו הן דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים." (ברכות נז ב)
להלן הדיסטופיה:
קישורים נוספים באותו נושא: מסכת בנים, YNET - מאמר בנים - שיר אתה התחלת, אלוהים - "הספוקן הכי חתרני ברשת" YNET
אחד אלוהים נכנס לבר - גירסת הופעה עם להקה
אמנות זו עבודה זו פרנסה:
*להזמנת מפגש־אמן על ספר ויין, בסלון ביתכם או במקום הקרוב לליבכם, פנו אליי.
*לפרטים על הספר החדש, "השנים העצובות" ולביקורות ראשונות: "השנים העצובות" - הדרה לוין ארדי *לרכישת ציורים (מקור או הדפסים), תבחרו לכם מכאן, ודברו איתי. *קצת מוזיקה.
הצילו והצליחו,
ודברו איתי!