סערה בכוס של יין או למה אני שותה יין

למה אני שותה יין? שלוש תשובות בשלושה שירים מתוך הספר "השנים העצובות"

סודות בגלות (עמ' 144)

הנבואה ניתנה לשותים. אני שותה יין, לעיתים מהול במים, כדי להקל על גילוי העתיד המקדים את זמנו, כדי לעמעם את אימתו, כדי לשרוד, כדי להמס חומות, כדי להרחיב את הלב, כדי לתת לסודות להחליק בְּרַכּוּת אל האור שבגלות. אתה מקרב את פיך אל הטעם האסור, והיין מאלחש קלות את רגע הגירוש מגן עדן.

יש מי שאינו יכול (עמ 74)

מִישֶׁהוּ טוֹב הִנִּיחַ בַּקְבּוּק יַיִן לְמַרְגְּלוֹתַי בִּתְחִלַּת הַהוֹפָעָה כִּי יָדַע אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם וְאֶת מַשָּׂא הַזְּמַן הַנּוֹרָא. אֲבָל הַתַּמְהִיל בֵּין הַמּוּזִיקָה וְהַחַיִּים לְבֵין הַנּוֹיְרוֹכִימְיָה שֶׁל הַלֵּב הֶעָיֵף, הַמִּזְדַּעֵק, הַמִּתְלַהֵב, הַמִּתְאַהֵב - הִכְרִיעוּ אוֹתִי עַד עָפָר, וְהִתְגּוֹלַלְתִּי בִּמְעַרְבֹּלֶת שֶׁעָלְתָה עַל גְּדוֹתַי, וְהִתְפַּזַּרְתִּי לַחֲתִיכוֹת. יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי פּוֹרַעַת אֶת הַסְּדָרִים וּמִסְתַּכֶּנֶת קֳבָל עַם וְעֵדָה, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹר אֶת זֶה, הַמּוּזִיקָה, הַיַּיִן, הָאָמָּנוּת. הַמְּצִיאוּת הִרְחִיבָה אֶת הַיְּרִיעָה, פָּרְצָה אֶת הַגְּבוּלוֹת לוֹמַר אֶת מָה שֶׁהִתְעַקֵּשׁ לְהֵאָמֵר, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶת כָּל־הַדָּבָר־כֻּלּוֹ, כָּל־הַדָּבָר־כֻּלּוֹ. הַנֶּפֶשׁ נִפְעֶרֶת מִכְּפִי יְכָלְתָּהּ, וַאֲנִי מְתַעֶדֶת אוֹתָהּ בְּגוּפִי. וְכָל־כֻּלִּי־הַמְּשׁוֹרֵר אוֹמֵר, חַיָּב אָדָם לְהִשְׁתַּכֵּר, אֲבָל הַתַּמְהִיל הִסְתַּבֵּךְ. יֵשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָשֵׂאת אֶת מַרְאֵה הַלֵּב הָעֵרוֹם עַל הַפְּסַנְתֵּר, כְּשֶׁהַתְּאוּרָה מְאִירָה אֶת הַמַּשָּׂא. אֲנִי יְכוֹלָה לְהָבִין. יֵשׁ עֵת וְחֵפֶץ לַכֹּל. וְהַלֵּב הוּא נוֹרָא וְגָדוֹל. וְיֵשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל.

מסכת שיכר ומסכת בנים (עמ' 78)

הִתְכַּנַּסְנוּ כָּאן לְמִשְׁתֶּה חֲכָמִים,

מַסֶּכֶת שֵׁכָר וּמַסֶּכֶת בָּנִים,

בְּמָסֹרֶת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְחַכְמֵי אָתוּנָה,

כְּטוֹב לִיבִּי בַּיַּיִן וּבַיְּצָרִים.

וְאֵין כָּאן פּוֹלִיטִיקָה שֶׁל עַסְקָנִים,

כֻּלָּם כָּאן מֻתָּרִים

עִם הַפּוֹרְצוֹת וְהַפּוֹרְצִים

בְּלֹא חֲשָׁשׁ זֶהוּתָנוּת, מִשְׁטַר תְּקִינוּת

אוֹ קְדֻשָּׁה. בּוֹדְלֵר חִיֵּב אֶת הַשִּׁכְרוּת מִן הַשִּׁירָה

כְּעֶבֶד מִתְמָרֵד אֶל מוּל הַזְּמַן, אָדוֹן נוֹרָא

הַמִּתְעַקֵּשׁ לְהַכְרִיעֵנוּ עַד עָפָר.

אַפּוֹלוֹ וּדְיוֹנִיסוּס, לְחָיֵיכֶם אֲנִי שׁוֹתָה.

אֵינִי צְרִיכָה לָצֶקֶת אֱלוֹהִים לְכָל חָסָךְ בְּמַדָּעִים

אוֹ הֵעָדֵר בְּמַשְׁמָעוּת. אֲנִי כּוֹפֶרֶת

בְּעִקַּר הָעִקָּרִים בְּמַאֲבַק כּוֹחוֹת עָדִין מְאוֹד

עִם כּוֹס הַכִּסּוּפִין. אֲנִי שׁוֹתָה

כְּדֵי לְהַרְחִיב אֶת הַלֵּב, לְהַגְלוֹת סוֹדוֹת

מֵחֶשְׁכָתָם, לְאַוְרֵר אֶת הַמַּרְתְּפִים מִמִּטְעָנָם,

עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִלִּים מִלֹּעַ בְּעֵרָה,

בַּתַּחְתִּיּוֹת כְּמוֹ בָּעֶלְיוֹנִים,

הוֹגָה דֵּעוֹת וְהֶגְיוֹנוֹת,

עוֹשָׂה שִׁירִים וּסְעָרוֹת

בְּכוֹס שֶׁל יַיִן.

לָמַדְתִּי מֵהַחַיִּים דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם.

דְּרִינְק נָאֶה עוֹשֶׂה אֶת הַזּוּלָת יָפֶה.

אָז שְׁתוּ אִתִּי, שֶׁגַּם אֲנִי אֶהְיֶה

יָפָה מְאוֹד בְּעֵינֵיכֶם.

כל השירים הם מתוך הספר "השנים העצובות".

לרכישת הספר, דברו עם הדרה דרך "צרו קשר" באתר זה או בפייסבוק, אינסטגרם, או במייל: hadaranews@gmail.com - והספר יישלח אליכם.

צילום: איתי סקלי (גרביולון)